ההיסטוריה היהודית
של קערעסטיר
ההיסטוריה היהודית של קערעסטיר (בודרוגקרסטור) ורבי ישעיה'לה מקערעסטיר
בודרוגקרסטור (Bodrogkeresztúr), הידועה גם בשם "קערעסטיר" , היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. קהילת יהודים משמעותית התיישבה בעיירה זו ותרמה רבות לחיי הקהילה ההונגרית והיהודית.
תיעוד ראשוני:
ההיסטוריה של היהודים בעיירה קערעסטיר מתחילה בשנת 1723, כאשר התיישבו בעיירה שבע משפחות יהודיות שהיגרו מפולין. בתחילה הם עסקו בעיקר בחקלאות, אך עד מהרה עברו לעסוק במסחר ביין. ככל שהקהילה גדלה, הקימו היהודים את בית הכנסת הראשון ובית הקברות היהודי. בשנת 1767 הוקם ארגון חברה קדישא, והקהילה התחילה לתפקד באופן מאורגן.
הרחבת הקהילה:
ב-1869 הצטרפה קהילת קערעסטיר לזרם האורתודוקסי, וב-1880 מנתה העיירה 336 יהודים. ב-1885 הצטרפו לקהילה היהודית המקומית היהודים מעיירות סמוכות כמו בודרוגקישפלוד ובודרוגסגי. עד תחילת המאה ה-20 הייתה קערעסטיר קהילה חסידית מבוקשת, שבקרבה רבנים חסידיים חשובים.
רבי ישעיה שטיינר – ר' ישעיה'לה מקערעסטיר:
הדמות המרכזית בקהילה היהודית של קערעסטיר הייתה רבי ישעיה שטיינר, הידוע כ "ר' ישעיה'לה מקערעסטיר", ששמו יצא למרחוק בזכות הכנסת האורחים המפורסמת שלו. הוא קיבל חסידים רבים מכל רחבי הונגריה והיה ידוע בנכונותו לעזור לכל אדם. אלפים נהרו אליו לקבלת ברכה ותפילה, והוא סייע לרבים במצוקותיהם האישיות.
ר' ישעיה'לה הגיע לקערעסטיר לאחר שהתנגד למחלוקות שהיו בהונגריה לאחר פטירתו של ר' צבי הירש מליסקא. בתקופתו, נודעה קערעסטיר כמרכז חסידי חשוב, ויהודי הונגריה נהרו אליה כמו לשוק רוחני. הוא נהג להגיש את האוכל בעצמו לכל החסידים ששהו במקום, וביתו היה מלא ביהודים שבאו לקבל את ברכתו. את כספי התרומות שקיבל, הוא לא לקח לעצמו, אלא העניק לעניים ויתומים.
השואה והמרד ההונגרי:
ב-19 במרץ 1944, כאשר פלשה גרמניה הנאצית להונגריה, החלה רדיפת היהודים. יהודי קערעסטיר, יחד עם יתר יהודי האזור, רוכזו בגטו המקומי שנוצר מסביבות בית הכנסת ובתי קהילתיים. לאחר מספר ימים הם הועברו לגטו בעיר שאטוראליאויהיי, ושם ב-16-25 במאי 1944 הם נשלחו למחנות ההשמדה באושוויץ. קברו של ר' ישעיה'לה ניזוק בתקופה זו, אך לאחר השואה שוקם האוהל שבנוסף לו הייתה המשכיות בדרך של הכנסת אורחים וביקורי חסידים.
לאחר השואה:
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, חזרו כ-37 ניצולים יהודים לקערעסטיר ופתחו מחדש את החיים היהודיים. האוהל על קברו של ר' ישעיה'לה שוקם על ידי הפליטים, וקהילת קערעסטיר התחילה להיבנות מחדש, אם כי מספר היהודים בעיירה הלך והתמעט עם השנים, במיוחד אחרי המרדות ההונגרי של 1956. הניצולים, בסיוע משפחת רובין, צאצאי ר' ישעיה'לה, המשיכו את מסורת הכנסת האורחים.
כיום:
היום, קערעסטיר היא מקום עלייה לרגל, במיוחד ביום הילולתו של ר' ישעיה'לה. משפחת רובין, צאצאיו של ר' ישעיה'לה, שמרה על המסורת ומארחת אלפי יהודים שמגיעים לבקר את הציון, שם הם יכולים לקבל אוכל, שתייה ולינה. האתר מהווה מקור רוחני חשוב עבור יהודי הונגריה והעולם, ויום השנה להילולא הוא מועד מיוחד שנחוג בו מדי שנה.
בנוסף, השביל המוביל לציון שוקם מחדש ביוזמת צאצאיו של ר' ישעיה'לה, במיוחד ר' שלמה רידר, ותוך שיתוף פעולה עם משפחת רובין. התשתיות שופצו, כולל האוהל, וכן נבנה אגף לנשים.
במהלך השנים, המשפחה המשיכה את מסורת הכנסת האורחים בצורה מסודרת. רבי מנחם מנדל רובין, ר' מאיר יוסף רובין ובני משפחת רובין קיבלו את פני אלפי מבקרים מדי שנה.
הכנסת אורחים של ר' משה יוסף פרידלנדר:
אחד המובילים בעניין הכנסת האורחים היה הרב משה יוסף פרידלנדר, שהקים במקום הכנסת אורחים שמטרתה הייתה לשרת את אלפי היהודים שבאו מכל רחבי הולם לפקוד את ציונו של רבי ישעיה'לה. הרב פרידלנדר היה ידוע בנדיבותו ובאיכפתיות שלו כלפי חסידיו, והוא ארח מאות משפחות במשך השנים. שירותי ההכנסת האורחים היוו את אחד ממסימני הייחוד של המקום, ועם הזמן נהפך המקום למוקד שמירה על רוחניות.
